טעם הקפה ודרך הכנתו משתנים ממדינה למדינה
אך מים חמים משמשים בכל מקום כדי לחלץ את כל הטעמים והריחות מהקפה.
תערובת מושלמת שמאזנת בין טעם וארומה מושגת ע"י שילוב מדויק של פולי קפה ממקומות שונים בעולם.
חליטה
זוהי השיטה העתיקה ביותר, בשיטה זו משרים קפה טחון במשך שלוש עד חמש דקות במים רותחים ולאחר מכן מסננים את המשקה.
פילטר
זוהי השיטה הנפוצה ביותר בארצות הברית ובצפון אירופה. את קפה הפילטר מכינים במסנן קפה שמכונה פרקולטור. יוצקים מים רותחים לתוך פילטר שמכיל קפה טחון. המים מחלחלים דרך הקפה והפילטר בתהליך איטי שנמשך שש עד שמונה דקות אל תוך כלי קיבול שממוקם תחת הפילטר. בשיטה זו מחלצים מהקפה הטחון 16%-18% מהתוכן שלו.
אינסטנט
הכנת קפה נמס נעשית על ידי הזלפת מים חמים על קפה שעבר תהליך הקפאה ייבוש וריסוק. למרות היתרונות הטכנולוגיים הברורים של הקפה הנמס הוא עדיין נתפס כמזון מהיר שאינו מתאים לבעלי טעם טוב.
מוקה
זוהי השיטה הנפוצה ביותר באיטליה. את הקפה מכינים במבשלת מוקה מיוחדת שידועה בשם מקינטה. המקינטה מורכבת משלושת החלקים הבאים: התחתית בה ממלאים מים, הפילטר שאותו ממלאים בקפה הטחון והחלק העליון שלתוכו נאסף הקפה החלוט והמסונן. כאשר המים רותחים הם נדחסים בלחץ האדים דרך הקפה אל החלק העליון של המקינטה. בשיטה זו הקפה הטחון נמצא במגע עם המים לדקה אחת בלבד וכך מחולצים מתוך הקפה כ 22% ממרכיביו.
אספרסו
מעלה ייחודית לאספרסו היא קבלת תחליב שמכיל את השמנים שבקפה. על מנת לחלץ מהקפה הטחון כ 25% מתוכנו יש חשיבות רבה ללחץ גבוה של 9 אטמוספירות, לטמפרטורה מדוייקת של 90-95 מעלות צלזיוס ולצמצום זמן המגע של הקפה עם המים הרותחים ל 25-30 שניות. הודות לתהליך זה לאספרסו שלושה מאפיינים שלא ניתן לטעות בהם:
- קצפת, קרם שומני שצף על כל אספרסו טוב
- גוף, לאספרסו סמיכות שלא ניתן להשיג בשיטות הכנת קפה אחרות
- ארומה, הניחוח הטעם והגוון העשירים הם אודות לקרם השומני שמונע את התנדפותם המהירה של מרכיבי הקפה לאחר הכנתו