פתיחת שנה היא הזדמנות טובה לבחון כיצד הילד מתמודד עם חוויות שחווים בפעם הראשונה בחיים: הפעם הראשונה שבה מביאים חבר הביתה, נועלים נעליים או עושים קקי באסלה. לחיי הצעדים הראשונים
תומר קרן
New
כתבות נוספות
* נימוסים, חוצפה ישראלית ומה שביניהם
* שיעור ראשון בתקשורת
רוצים לקרוא עוד?
היכנסו לבקר בערוץ ההורות שלנו. הכל על הריון, לידה וטיפול בילדים
קהילות
הכירו את קהילת ההורות שלנו, במגוון פורומים שונים:
* ייעוץ משפטי
* הריון ולידה
* זוגיות במשפחה
* הנקה
* הורים לגיל הרך
השנה האזרחית החדשה החלה, ועימה עבר נועם רובינשטיין (בן השנה ו=8 חודשים) מהוד השרון לגן חדש ומקסים בשם "פשוש". אבא אבי לקח את נועם לגן והכיר לו את הגננת דורית ואת העוזרות שלה, דליה ושולי. הכול התנהל על מי מנוחות, ונועם אפילו שלח כמה חיוכים קטנים לפנים החדשות, עד שאביו עמד ללכת. אז הוא נצמד קרוב מאי פעם לרגל של אבא, וכמה טיפות מלוחות הציפו את לחייו האדומות.
הגננת והעוזרות ניסו להסב את תשומת ליבו למשחקים החדשים והצבעוניים, אבל נועם התעניין יותר באבא הישן והמוכר. לאחר שהמשימה כשלה, החלה פעולת הסחה משולבת. שולי הגיחה מצד ימין עם דובי כחול, דליה איגפה מצד שמאל עם מכונית אדומה ובאמצע חייכה דורית עם סוכריה על מקל ענקית. נועם החל להתרצות והלך בעקבות הסוכריה הבוהקת. אט-אט נחלש הבכי, וההבעה הטרודה התחלפה בעיניים פעורות וסקרניות. אבא אבי קיבל את האות והחל לסגת, לאט אבל בטוח, לאחור.
התחלות חדשות תמיד קשות, לא משנה באיזה גיל. נכון שאת רומא לא בנו ביום אחד וגם צעדה של אלף מייל מתחילה בצעד אחד קטנטן, אבל למה הוא חייב להיות קשה כל כך?
עניין של הרגלים
"היצור האנושי מכור לשגרה", אומר דני עמית, פסיכולוג במכון "אדלר". "יש משהו מרגיע בשגרה המוכרת. אנחנו יודעים כיצד להתנהג בכל מצב ולהתגונן מפני כל איום, ולמעשה נמצאים על סוג של טייס אוטומטי. מטבע הדברים, יש בשגרה יתרונות ברורים, אבל גם חסרונות לא מעטים. היתרון הבולט הוא תחושת הביטחון שהשגרה מקנה. החיסרון הוא עוצמת הרגש הנמוכה. כל מעבר חדש אמור לעורר בנו ריגוש וציפייה - איך יהיה? האם אני אסתדר או לא? האם יהיו לי חברים חדשים או לא? איך תהיה הגננת החדשה: נחמדה או זעופת פנים. אלו דברים שמטרידים את הילדים, גם אם הם אינם מדברים עליהם".
מה עושים אם הילד רוצה להתנסות במשהו חדש, למשל לרכוב על אופניים ללא גלגלי עזר, אולם אנו סבורים שהוא עדיין לא מוכן? האם למנוע ממנו את ההתחלה החדשה, או להניח לו לרכוב ללא גלגלים גם במחיר של כמה שריטות?
"אם חוששים מאוד, ניתן למנוע מהילד לרכוב ללא גלגלי עזר, אבל חשוב לעשות זאת בדרכי נועם ולא באגרסיביות. אמירת 'לא' באופן תקיף עלולה לפגוע בתחושת הביטחון העצמי של הילד ולגרום לכך שברגע שהוא כבר ינסה - הוא ייכשל או לא יצליח כפי שציפה. מעין נבואה המגשימה את עצמה. במקום להגיד 'לא', נסו לחשוב על דברים שהילד כן יכול לעשות".
ומה קורה אם אנחנו חושבים שהילד מוכן להתחלה החדשה, אולם הוא עדיין חושש לעשות זאת? האם לזרוק אותו למים ולקוות שיתחיל לשחות מעצמו?
"מהלך דרסטי, שנעשה ללא הכנת הילד וללא הסכמתו המפורשת, עלול לגרום ליותר נזק מתועלת. אולי הוא לא יטבע ואולי אפילו יעשה כמה תנועות שייראו כשחייה, אבל הזריקה למים תותיר בו טראומה לא קלה ותערער את הביטחון שלו ליזום מהלכים כאלה בעצמו.
"אם זרקת את הילד פעם אחת למים, הוא יחכה שתזרוק אותו שוב כיוון שהוא מפרש את הזריקה כחוסר אמון באינסטינקטים שלו. חייבים לאפשר לילד לצמוח בקצב שלו. לעודד ולא להלחיץ אותו. לשאול אותו ממה הוא חושש. כשמדברים על החששות, אנחנו מציפים לא רק את הבעיות, אלא גם את הפתרונות. מעל הכול, צריך להקנות לילד את התחושה שאנחנו מאמינים שהוא מסוגל. לכבד את השלב שבו הוא נמצא, גם אם זה לא בדיוק לפי הספר וגם אם הילד של השכן משיג אותו".
כך תדעו אם ילדכם בשל להתחלה חדשה
דני עמית, פסיכולוג במכון "אדלר", נותן סימנים לבשלות הילד לפי המתכון הידוע "לאט אבל בטוח":
1. השלם מורכב מחלקים - נסו לבחון אילו שלבים מההתחלה החדשה מוכרים לילד. למשל, חציית כביש לבד היא משימה הדורשת גם ערנות וגם יכולת התמצאות בסביבה. כיוון שכך, נסו לבחון אם הילד מגלה ערנות בדברים אחרים. האם הוא מבין את המשמעות של חציית כביש ללא ליווי מבוגר? האם הוא מודע לסכנה הנשקפת מהמכוניות?
2. הדרגתיות - כל התחלה קשה, ולכן כדאי להתחיל בחוויה באופן הדרגתי. במקום לשלוח את הילד לישון כל הלילה אצל חבר, הניחו להם לבלות כמה שעות ביחד. לאחר מכן אפשרו להם לאכול ארוחת ערב ביחד, להתקלח, ורק אם כל השלבים הללו עוברים בהצלחה - עיברו לשינה.
3. סימולציה - נניח שהילד רוצה לישון אצל חבר בפעם הראשונה, אך אתם חוששים שבאמצע הלילה הוא ייכנס לחרדה ויתחיל לבכות. במקרה כזה, נסו ליצור סימולציה שתדמה את המצב החדש. סדרו את החדר בצורה שונה, ליבשו חולצה אחרת שהוא לא ראה, תלו על הקיר פוסטר שונה, שאלו אותו אם הוא מרגיש בנוח ומה יקרה אם לא ירגיש כך, למי הוא יפנה ומה יעשה אם יריב עם החבר.
4. רשת ביטחון - חשוב להקנות לילד תחושה שאם הוא ייפול - תהיו שם כדי לתפוס אותו, כמו רשת ביטחון בקרקס. כלומר, להיות כל הזמן בטווח עין וזמינים בכל דקה. אם מדובר בשינה אצל חבר, אימרו לו שהוא יכול להתקשר בכל רגע שתבואו לקחת אותו והדגימו זאת כמה פעמים איתו.
5. התייעצות - אם אינכם בטוחים מה נכון לעשות, התייעצו עם אנשי מקצוע שמכירים את הילד דוגמת גננת או יועצת. מומלץ גם להיעזר בספרות מקצועית, שבה מצוינים השלבים המקובלים לכל גיל.
